פטור מתשלום אגרה בעת פתיחת תיק הוצל"פ | עו"ד יוסף ויצמן

פטור מאגרה בהוצאה לפועל.
סיכום, החלטה, וערעור

רשם ההוצאה לפועל בנצרת ראמי נאסר נדרש בהחלטה מיום 31.01.2016 להכרעה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל למימוש פסק דין.
כב' הרשם פסק, כי בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968 נקבעה חובת תשלום האגרה על כל מי שמגיש בקשה שנקבעה לה אגרה, ונקבע כי בעד הליך לפי החוק או התקנות שלא נקבעה לו אגרה בתוספת, לא תשולם אגרה. 
בהחלטתו עמד כב' הרשם על השיקולים העומדים מאחורי הדרישה לתשלום אגרה בהליכים משפטיים וביניהם השתתפות ציבור המתדיינים בעלות ההליך השיפוטי והשירות הניתן על ידי מערכת המשפט; רצינות ההליך המשפטי ויצירת מחסום בפני פתיחה של הליכי סרק והגשת תביעות מופרזות; והבטחת זכות הגישה לערכאות. האיזון בין השיקולים השונים בא לידי ביטוי באמצעות קביעת מנגנונים שונים של פטור מאגרה או הפחתתה בנסיבות מסוימות. נקבע בהחלטה, כי השיקולים הנ"ל יפים גם לדרישת תשלום האגרות בהוצאה לפועל, מאחר והפעלתו של מנגנון ההוצאה לפועל כרוכה בעלויות רבות והפטרתו של הזוכה מתשלום האגרה פירושו הוא להטיל את עלות ההליך על הציבור כולו.
 
בתקנות האגרות בהוצאה לפועל נקבעה אגרה בשיעור של 1% לצורך ביצוע פסק דין כספי. נושא הפטור מאגרה בהוצאה לפועל הוסדר בתקנה 5 לתקנות האגרות בהוצאה לפועל אשר מפנה לתקנות 14 ו- 19 לתקנות האגרות בבתי המשפט.
כב' הרשם פסק, כי משהוגש פסק דין לביצוע בהוצאה לפועל והזוכה הופטר מתשלום אגרה או שתשלומה נדחה לפי תקנות האגרות בבית המשפט, כי אז יופטר הזוכה מתשלום האגרה בהוצאה לפועל. הבחינה נעשית לפי מיקומה הגיאומטרי של בקשת הפטור בתיקי מימוש פסקי דין במועד פתיחת ההליך האזרחי ולא נעשית "בחינה מחדש" של תנאי תקנה 14 לתקנת האגרות בבית המשפט בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. 
 
כב' הרשם חידד, כי בתיקים המבוצעים בלשכות ההוצאה לפועל שאינם תיקי מימוש של פסקי דין, הבחינה של הזכאות לפטור נעשית במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל לגבי התקיימות התנאים של תקנה 19 ["אילו היה בעל הדין" פונה לבית המשפט], להבדיל מתקנה 5 (א) שבה נעשית הבחינה במועד פתיחת ההליך האזרחי לגבי אותו הליך המבוצע בהוצאה לפועל ולא בעת פתיחת התיק ההוצאה לפועל. 
 
לפני סיום ההחלטה העיר כב' הרשם כי המסקנה אליה הגיע אמנם תואמת את ההסדר הנורמטיבי הקיים, אך מעוררת לא מעט קשיים. נפסק כי "התוצאה לפיה משלא ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה בבית המשפט, אין ליתן לו פטור דומה בהוצאה לפועל (או להיפך) הינה תוצאה בעייתית במקרים מסוימים. כך, יתכן מצב כי מצבו של תובע היה "רע" וקיבל פטור מתשלום אגרת בית משפט ועם התמשכות ההליכים המשפטיים ועד  להגשת פסק הדין לביצוע חל "שיפור" במצבו, הרי הוא זוכה שלא בצדק בפטור מאגרה בהוצאה לפועל, ולהיפך, מקרה שבו תובע היה במצב "טוב" ולא קיבל
פטור מאגרת בית המשפט, ועם הזמן מצבו "הורע", כי אז אין הוא זכאי לפטור מתשלום אגרה בהוצאה לפועל. במקרים כאלו ברור, כי התוצאה של יישום הכלל ככתובו וכלשונו אינה רצויה ואף בעייתית, אך קשה להעלות על הדעת פרשנות מילולית סבירה אחרת בנוסח התקנות המאפשרת מתן פטור מאגרה. כלל הוא שלשונו של החוק תוחמת את היקף פרשנויותיו האפשריות. גם לפרשנות תכליתית צריכה להיות נקודת אחיזה בלשון החוק, ואין בידי לחרוג מלשון החוק והתקנות".
 
כב' הרשם יצא בקריאה למחוקק לבחון מחדש תקנות האגרות בהוצאה לפועל בכל הקשור לקבלת פטור מתשלום אגרה או דחיית תשלומה.
 
החלטת הרשם הגיעה לערעור בבית משפט השלום בנצרת בפני כב' השופט יוסף סוהיל – סגן הנשיא, וכצפוי הערעור נדחה.


להחלטה בערעור הקישו כאן



Google+ Facebook
אודות