דרכי גביה אפקטיביים לניהול תיק מזונות.

לא קלה שעתה של אם חד הורית המגדלת ילדים קטנים בד"כ בגפה, ונצרכת לקבלת דמי המזונות כאוויר לנשימה. תשלום דמי המזונות הוא כ"משכורת" לכל דבר ועניין בגין עבודת האישה בגידול הילדים, שמירתם, וחינוכם. למרבה הצער חלק נכבד מחייבי המזונות אינם רואים לנגד עינם את עבודת האישה, או שמשאירים משקעים מימי הנישואים, ומתחמקים מתשלום דמי המזונות אשר נחוצים לאישה כאוויר לנשימתה ולנשימת ילדיה – ילדיו הקטינים של האב. במאמר זה נדגיש את היתרונות המוכחים שניתנו על פי החוק לגבית דמי מזונות.
 
החוק במדינת ישראל בנה באמצעות מערכת הגביה בהוצאה לפועל  "העדפה מתקנת" לגביית חובות מזונות בהוצל"פ ונותן מגוון גדול של תנאים ייחודיים נגד חייבים סרבנים בתשלום מזונות.
 
כותב שורות אלו אשר מנהל תיקי הוצל"פ כנגד "חייבים רגילים" שאינם בתיקי מזונות, אלא בתיקי שטרות, פסקי דין אזרחים, וכו' חש את התנאים "המיוחדים" להם זכו הנשים בתיקי מזונות ומעלה על הכתב את הדרך שיש לפעול בניהול תיקי מזונות בהוצאה לפועל.
 
בסטטיסטיקה שבוצעה ע"י "הרשות לאכיפה וגביה" רואים בבירור כי תיקי מזונות, למרות כל ההטבות אשר ניתנו להם  ויסוקרו במאמר זה, הגביה עדין נמוכה מתיקים רגילים. וישנם הרבה תיקי הוצל"פ של מזונות שאפילו לא בוצעו בהם מסירה של האזהרה שהיא יריעת הפתיחה של כל תיק הוצל"פ.
 
אין ספק כי אישה רגילה אשר אינה בקיאה בכל רזי הטפסים של ההוצל"פ מפספסת הרבה כלים חשובים שעומדים לרשותה לעזר בגבית החוב. לכן מתגבשת יוזמה חדשה ברשות לאכיפה וגביה, שבתיקי מזונות יופעלו אוטומטית כל הפעולות האפשריות כנגד הבעל, וזאת ללא צורך בפעולה אקטיבית של האישה. עד לגיבוש יוזמה זו רצוי מאוד לפעול מול ההוצל"פ רק עם עו"ד שמומחה להוצל"פ ויודע כיצד לפעול מול הבעל, ולתת לאישה את כספה בהקדם. עו"ד שיודע כיצד להתנהל מול מערכת ההוצל"פ יכול לגבות את השכ"ט המגיע לו דרך תיק ההוצל"פ ולחייב את הבעל בתשלום שכ"ט ע"י הגדלות חוב שונות בתיק, וכך לתת לאישה שירות מקצועי ללא שתשלם ע"כ שכ"ט עו"ד.
 
פתיחת התיק
כבר מרגע פתיחת תיק מזונות בהוצל"פ נהנת האישה בפטור מאגרה, ומחויבת לשלם רק ב 22 ₪ דמי פרוטוקול בלבד, יודגש כי מכל סכום שיכנס בתיק יגבה אגרה  בסכום של 1%, אגרה זו אינה ניגבת בתיקי הוצל"פ שאינם תיקי מזונות.
 
התנגדות
לאחר פתיחת תיק הוצל"פ והמצאת אזהרה לחייב, יש לו 21 יום לשלם את החוב במלאו או להתנגד לתיק בפני ראש ההוצל"פ, התנגדות זו הינה רק בטענת "פרעתי" ועל החייב להציג מסמכים וראיות המאשרים כי שילם את החוב במלאו. לא תתקבל טענת "שילמתי במזומן" בלא להוכיח אותה!
 
פעולות לביצוע
מרגע שחלפו 21 יום מפתיחת תיק הוצל"פ האישה רשאית לבצע כל פעולה בכדי לגבות את החוב, הדרכים המקובלות הוא לבצע עיקולים בבנקים, לעקל משכורת, וגם לעקל נכסי דלא ניידי ואף למוכרם ע"י כונס נכסים, בכל אותם מהפעולות שהוזכרו לעי"ל יש לאישה העדפה ברורה בגבית החוב, שכן אם יש לבעל נושים נוספים מכל סוג שהוא, הם יקבלו את כספם רק אחרי שהאישה תקבל את מלוא גובה החוב בתיק ההוצל"פ, ללא כל התייחסות לזמן הרב של החוב האחר אשר רובץ על החייב בהוצל"פ. ובייחוד בעיקול משכורת, שם בתיקי הוצל"פ רגילים, לא מעוקל מלוא סכום המשכורת, אלא רק לפי חוק הגנת השכר, שמשאיר בידי החייב סכום למחייתו, אבל בתיקי מזונות ישולם לידי האישה מלוא הסכום. (לצערי סעיף זה גורם "להונאת מזונות" ויצירת פסקי דין פיקטיביים של מזונות לצורך העדפת גביה, אך ע"כ ארחיב במאמר נפרד)
 
צו מאסר
אחד הכלים האפקטיביים ביותר לגבית דמי המזונות, הוא צו מאסר, (אשר כאמור לעיל ניתן לקבלו ללא כל תשלום אגרה)  שנותר לביצוע רק בתיקי מזונות. שכן תיקון 29 לחוק ההוצל"פ (התשס"ט – 2008) הפסיק  לחלוטין את השימוש בו והשאיר על כנו את צו המאסר רק בתיקי מזונות. צו המאסר כאמור "מעניש" את החייב עד 21 ימי מאסר עקב אי תשלום מזונות. אומנם למרבה הצער  צו המאסר מבוצע ע"י המשטרה רק אחרי מס' חודשים, ובלי רצון גדול לחפש אחרי החייב, ולאחר מס' ביקורים בבית החייב (ורק בבית החייב ולא במקום עבודתו ) מתייאשים באיתורו, ומניחים את הצו בקרן זווית. אך ישנה אפשרות של ביצוע ידני של צו המאסר, בו פונים לקבלן הוצל"פ והוא מאתר את הבעל באשר הוא, ואז בתיאום עם המשטרה עוצר אותו. לרוב לאחר מאסר החייב מוסדר החוב לפחות בחלקו.
 
הגבלת רישיון הנהיגה
ישנם עוד הרבה כלים אפקטיביים במיוחד לגרום לחייב לשלם את דמי המזונות, כדוגמת, הגבלת רישיון נהיגה,(אשר ניתן למימוש כבר בפתיחת התיק, ולא כמו בתיקים רגילים שחייב להמתין 6 חודשים מרגע פתיחת התיק ומסירת האזהרה) עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה בבנק ישראל ועוד ועוד, חשוב מאוד לדעת כיצד להשתמש בכל הכלים העומדים לרשות הנשים בגביה של תשלום מזונות.
 
חובות ישנים
יש לתת את הדעת כי כיום כמעט ולא ניתן לגבות חובות עבר של הוצל"פ שחלפו שנתיים ולא נגבו, בייחוד בעניין ריבית והצמדה אשר ניתנים לתשלומי המזונות. לכן חשוב מאוד לפעול בהקדם האפשרי לשם גביית החוב.
 
הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן, ראש וועדת הוצאה לפועל  ומרצה במחוז ת"א לשכת עורכי הדין. תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.