מבוא
בחלק ניכר מתיקי ההוצל"פ העוסקים במזונות עולות טענות הקשורות בקיזוז, החייב טוען כי לא מחויב בתשלום החודשי בשל זה שכבר פרע את חובו ע"פ פסק הדין בדרך כזו או אחרת, ונשא בהוצאות הכרוכות בטיפול הילדים.
יש לאבחן את טענת קיזוז העולה, ולבדוק האם היא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה העדכניים.
נקודת המוצא והבסיס החוקי הוא שתיקי מזונות אינם ברי קיזוז כלל בשל כל חוב אחר של הזוכה, דמי המזונות נועדו לשם כלכלת הילדים, וכל חוב אחר של הזוכה אינו בר קיזוז כלל. זה המקום לציין כי כספי המזונות אינם ברי עיקול,  וכי לא ניתן לבצע בהם מימוש או עיקול כל שהוא של הזוכה כלפי אחר. גם חוב אישי של הזוכה לחייב, אינו בר עיקול או מימוש או קיזוז, וכי על החייב לפתוח תיק הוצל"פ רגיל כנגד הזוכה ולתבוע את הזוכה בגין החוב כלפיו.
 
פסיקה בעניין קיזוז
טענת קיזוז נטענת במסגרת טענת פרעתי לפי ס' 19 לחוק הוצל"פ, נטל ההוכחה רובץ על החייב. בהתייחס לחוב מזונות קבעה הפסיקה כי על הטוען זכות קיזוז ממזונות יש להוכיח תחילה כי ההוצאות אשר קיזוזן מבוקש אכן הוצאו. יש להוכיח ביצוע  התשלום של ההוצאות שנטען ששולמו. 
התנאי השני הוא הוכחת להוכיח הסכמת הזוכה לביצוע הקיזוז מסכום המזונות.
בהקשר זה נפסק על ידי כב" השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 779/76 שוחט נ" שוחט, פד"י לב(1) 580, 584: "תקפה של החלטה שיפוטית מחייבת, בדבר תשלום קצוב, אינה בטלה מן העולם ללא הוכחה ברורה, כי לפחות ניתנה, בהסכמה, הספקת מצרכים וטובין אחרים בסכום זהה לזה שנפסק בבית-המשפט"
טענת הקיזוז היחידה אשר יכולה לעמוד לחייב היא שהוסכם מפורשות ובכתב  כי החייב יישא בהוצאות מסוימות הקשורות לכלכלת הבית או של הזוכה, ואכן הוא נשא בהוצאות אלה ויש בידיו את האסמכתאות לכך.
הבעיה היא שלעיתים הסכמה מראש כזו אינה מעוגת בכתב, ומוכחשת בהמשך הדרך, וכי אז לא תעמוד לחייב ההגנה כי קיזז ע"פ הסכמה מראש.
 
כיצד ניתן לבצע קיזוז
לכן, ולשם מזעור הנזק, ומניעה של טענות ודיונים לריק, נדרש החייב לקבל הסכמה בכתב ומראש לכל קיזוז אשר נדרשת מהזוכה. אסמכתא יכולה להיות בכתב, אימל, אסמס, או כל אמצעי אחר אשר יכול להוות ראיה להסכמה זו.
עוד ראוי כי בטרם יבצע החייב את הקיזוז, ישלח הודעת קיזוז לזוכה, בה יפרט את סך הקיזוז עם פירוט של מטרת הקיזוז.
כותב השורות אשר עוסק בדיני הוצאה לפועל מזונות נוכח לראות כי חוסר ידע בדיני הקיזוזים גורר את הצדדים אשר זאבים זה לזה לדיונים והליכים מיותרים, ואף גורם כי החייב אשר פעל בתום לב, ושילם את המוטל עליו, נדרש לשלם שוב.
 
מסקנת הדברים:
בטרם החייב משלם תשלום כל שהוא הקשור אישית בזוכה, או בכלכלת הילדים עליו לקבל אסמכתא המבקשת ממנו לשלם עבור הזוכה את התשלום, וכי התשלום אשר מבוצע יקוזז במלואו מחוב המזונות של החייב.
 
ניתן לקרוא עוד באתר  www.yw-law.co.il
 
הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות. ראש ועדת ההוצל"פ בלשכת עורכי הדין, וכן מרצה במכללה האקדמית אונו בתחום ההוצל"פ.
 
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד