שטר / שיק בטחון - כללים חשובים לפני המסירה

גם כיום שהשימוש בשקים / שטרות חוב הולך ופוחת מן העולם, ומפנה את מקומו לשימוש מוגבר ב"כרטיסי אשראי" אשר מונעים את הבעייתיות הגוברת בשימוש בשטרות במהלך המסחר החופשי, דומה, כי ישנם מס' מקומות בהם "אין תחליף" לשימוש בשטר ע"פ צורת המסחר הקיימת כיום, וכי ישנם מקומות שנדרשת הפקדת "שטר בטחון" בידי נותן השירות לשם הבטחה של קיום השירות בסופו, והחזרת המצב לקדמותו תוך מילוי של כל החובות של נותן השטר.
 
מצב זה של מסירת שטר פתוח לשם מילוי והבטחת הזכויות של נותן השטר, גורר לעיתים רבות את הצדדים לבתי משפט, לשם הגדרת החובות והזכויות אשר נתנו במסגרת הבטחת ההתחייבות ומתן השיק כבטחון בגינה.
 
לעיתים קרובות מזדמן כותב שורות אלו לבתי משפט לייצוג לקוחותיו, אשר נתבעו או תובעים על פירעון שטר  אשר נמסר לביטחון, והצדדים עוברים מערכת תביעות ארוכה ומייגעת וכל זאת עקב אי מתן מחשבה טרם מסירת השטר לידי הצד השני, אין ספק כי אם היו קורים מאמר זה טרם מסירת השטר היו חוסכים הרבה עוגמת נפש ומחלוקות מיותרות בין הצדדים .
 
מתן שיק בטחון כאמור הינו מחויב המציאות במקרים רבים, אך עלינו לנהוג בתבונה טרם מסירת השטר לידי מקבלו. וע"כ ננסה לבאר בקצרה.
 
חשוב לדעת כי תמיד חובה לציין את שם הנפרע ע"ג  השטר.  שכן אי ציון של שמו של הנפרע בצורה ברורה והוספת צמד המילים החשובות "למוטב בלבד" יאפשרו למקבל השטר להסב אותו לצד ג' או לסחור בו ולמוסרו לנפרע אחר, וע"י זה לגרום לבעל השטר לשלם מיידית את מלוא הסכום הרשום ע"ג השטר, ללא כל קשר לעסקת היסוד אשר התרחשה בין נותן השטר למקבלו, ורק לאחר מכן לתבוע בתביעה ארוכה ונפרדת את מקבל השטר מידיו.
 
תמיד יש להעדיף למלא את השיק בסכום המקסימאלי שהשטר נועד להבטיח, פעולה זו תוחמת את קצה גבול התביעה העתידית, ומונע ניפוח מלאכותי של החוב לשם הפעלת לחץ על נותן השטר, ואף נותן אינדיקציה ולו חלקית על העסקה אשר בוצעה בין הצדדים.
 
ככל האפשר ובמידה ואין התנגדות מהצד השני רצוי להוסיף בשטר את מהות העסקה בגינו הוא נמסר, ובאיזה תנאי ניתן להגיש את השטר לפירעון מידי, חשוב לשים לב, כי הוספת תנאי מתלה בשטר בגין הפירעון פוגם לעיתים רבות את השטר ממימוש מידי בהוצל"פ, אך פגם זה אינו נועל את דלתות מחזיק השטר מתביעה לפי דיני החוזים, שכן פגם זה רק "הפחית" מערכו כשטר חוב אשר ניתן לפירעון מידי ללא כל קשר לעסקה כזאת או אחרת אשר התבצעה או לא בין הצדדים, לבין תביעה חוזית אשר תתנהל בבית משפט לפי דיני החוזים-ראיות-שליחות וכו'
 
מסקנה: שטר בטחון חייב לכלול בתוכו את כל הפרטים אשר צריכים להיות רשומים ע"ג, ולא להשמיט פרט כמו תאריך, שם המוטב וכו'  תמיד להוסיף את המילים "למוטב בלבד" בצירוף קרוס, ותמיד רצוי להוסיף בקצרה את סיבת מתן השטר, בהתנהגות זו אפשר למנוע תביעות עתידיות ומצבים בו נותן השטר משלם פעמים את חובו למקבל השטר.
 
הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן, ראש וועדת הוצאה לפועל  ומרצה במחוז ת"א לשכת עורכי הדין. תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.