אחריות אישית של ההוצאה לפועל בעיקול שלא כדין

מעקלים מטעם ההוצאה לפועל הגיעו לדירה בנהריה שבה התגורר בעבר חייב וכיום גרים בה גיסתו ובן זוגה. למרות שהחייב עזב את הארץ לחו"ל עם אשתו, ולמרות שכל הציוד במקום היה שייך לדיירים החדשים, המעקלים המשיכו לבצע את העיקול. האם מדובר בעילה לפיצויים וככל שכן האם לרשות האכיפה והגבייה אחריות למחדל? אלה הן חלק מהסוגיות שעמדו במרכזו של פסק דין שניתן לאחרונה על ידי כב' השופט וויליאם חאמד בבית המשפט השלום בעכו.

עיקול מיטלטלין כשצד שלישי טוען לבעלות

 

חוק ההוצאה לפועל מאפשר לזוכים לנקוט בהליכים שונים לגביית החוב. בין השאר על ידי עיקול מיטלטלין. על פי סעיף 23 לחוק ההוצאה לפועל, מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להורות על הוצאת מיטלטלין מעוקלים. אולם באותו סעיף נקבע שכשאר קיים ספק סביר בנוגע לבעלות על המיטלטלין,
אין להוציא את החפצים מהנכס כל אימת שרשם ההוצאה לפועל לא הורה אחרת.

 ההוראות המשלימות בסעיף 23 מקפלות בחובן את היסודות המרכזיים שעומדים מאחורי הליכי הוצאה לפועל. מצד אחד כלים לזוכה לנקוט בצעדים לגביית החוב (הוצאת מיטלטלין מעוקלים), ומצד שני הגנה על זכויות צדדים שלישיים (ספק סביר לגבי הבעלות על המיטלטלין).

מתי העיקול צריך להיעצר בעקבות ספק לגבי הבעלות?
הלכה פסוקה היא שכאשר קיים "ספק סביר לבעלות" אזי הוראות סעיף 23 חלות ומחייבות גם את מי שפועל מטעם לשכת ההוצאה לפועל או בהרשאתה. לרבות קבלנים חיצוניים אשר אינם פקידי בית המשפט ואשר נבחרו למשימתם על ידי הזוכה. כעת, נשאלת השאלה, איך מוכיחים את אותו ספק סביר לבעלות. תשובה לכך ניתן למצוא בפסק דין הנ"ל.

 במקרה שלפנינו הדיירים הנוכחיים ביקשו להסביר למעקלים שהם אינם החייבים, ולמרות שהם ניסו להציג את הסכם השכירות החדש כהוכחה, קבלני הביצוע המשיכו בעבודתם כרגיל. הם הפסיקו רק כששוטרים הוזעקו
למקום אך חזרו מיד לאחר מכן. בעקבות האירוע הדיירים החדשים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי המיטלטלין בבית שייכים להם וכי אין להם קשר לתיק ההוצאה לפועל, בדיון בבית משפט קיבלו פסק דין הצהרתי המעיד על כך שהרכוש בדירה הוא שלהם.

הדיירים כעסו על הפעולה הלא חוקית שבוצעה בביתם, והגישו תביעה בבית משפט לפיצויים כנגד הזוכה, המעקלים ורשות האכיפה והגבייה.

 

בתביעה נטען כי "הספק הסביר" היה צריך להתגבש נוכח הטענות שצוינו בפני המעקלים. הודגש גם שצו העיקול בוצע יותר משנה לאחר מועד נתינתו, דבר שלכשעצמו היה צריך להביא לבדיקה האם החייב עדיין מתגורר בנכס.

 

בין חוק ההוצאה לפועל לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

 בית המשפט (תא"מ44117-11-13 מנו ואח' נ' י. שבי שיווק מזון בע"מ ואח') קיבל את התביעה וקבע כי יש לפסוק פיצויים לטובת התובעים בגין עוגמת נפש. בפסק הדין נקבע הוראות סעיף 23 לחוק ההוצאה לפועל אשר אוסרות על תפיסת מיטלטלין במקרה של ספק סביר לבעלות מתכתבות עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מטרתן היא אפוא למנוע פגיעה בזכות היסוד
של אדם לקניין כאשר לחייב אין בעלות על רכושו.

 כב' השופט חאמד ציין בפסק הדין כי במשך למעלה משנה ממועד נתינת צו העיקול לא בוצעו פעולות נוספות לוודא אם החייב עדיין גר באותה הכתובת. מקל וחומר כאשר החייב התגורר בדירה שאינה בבעלותו. לכל אלה נוספו היבטים כמו הצגת הסכם שכירות ודברי הדיירים למעקלים במעמד האירוע. בפסק הדין נקבע כי הנסיבות היו צריכות לגרום לשיהוי ביצוע צו העיקול עד לווידוא טענות הדיירים הנוכחיים.

 גם רשות האכיפה והגבייה נמצאה אחראית

 סוגיה מעניינת ותקדימית שהופיעה בפסק הדין היא אחריותה של רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל). בית המשפט קבע כי  לאור העובדה שבעל התפקיד (המעקל) פעל כידה ארוכה של רשות האכיפה והגבייה, האחריות למעשיו חלה גם על הרשות. העובדה שהמעקלים היו קבלנים חיצוניים לא שמטה את הקרקע תחת אחריות זו.

 

"המעקלים פועלים מכוח הרשאה של רשות הגבייה, מבצעים את
הצווים שהוצאו מטעם רשות ההוצאה לפועל, ואף מסתייעים לעיתים בשוטרים לשם הוצאת מיטלטלין מרשות החייב. הכלל האמור מוביל למסקנה כי המעקלים פועלים בפיקוח לשכת ההוצל"פ ולפי הנהלים שנקבעו על ידה, ולכן, אחראית זו על תוצאות מעשיהם של אלה", נכתב בפסק הדין. נקבע כי אחריות רשות האכיפה והגבייה נובעת גם מהוראות  סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

 פיצויים בסך 6,000 שקלים אך גם אשמה תורמת

התוצאה הסופית הייתה פסיקת פיצויים בסך 6,000 שקלים לתובעים. יודגש כי בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בסך של 8,000 שקלים בגין עוגמת הנפש, אך שיש להפחית 25% מהסכום בעקבות אשם תורם. קרי, בגין חלקם של התובעים בהשתלשלות האירועים.

 

בפסק הדין צוין כי אשמתם התורמת של התובעים נבעה מכך שהם ידעו שהדייר לפניהם היה חייב שנושים רובצים לפתחו, ולמרות שהגיעו
לדירה מעקלים בעבר, הם לא פעלו להודיע להוצאה לפועל כי החייב לא גר בנכס. הוכח גם שכמה חודשים לפני העיקול הגיעו לדירה מעקלים שפגשו את האישה וחיפשו את החייב. התובעת קיבלה לאחר מפגש זה העתק מדו"ח המעקלים שהסביר כי עליה להודיע לרשם ההוצאה לפועל שהיא טוענת לזכות בעלות על מיטלטלין מעוקלים. היות שהתובעת לא פעלה להסדיר את הנושא, נקבע כי יש לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של רבע מסכום הפיצוי.

המסקנות החשובות מפסק הדין הם שיש להתייחס לכל הודעה שמקבלים מההוצאה לפועל בזמן אמת! אם לא מבינים את פשר ההודעה יש
להיועץ בעו"ד או להתקשר למוקד המידע של ההוצאה לפועל לקבלת הסבר.

המסקנה היותר חשובה היא שתמיד כדאי להילחם על הזכויות שלנו! אם בוצע כנגדנו עיקול שלא כדין, יש באפשרותנו לתבוע בגין הנזקים ועגמת הנפש שנגרמה לנו.

הכותב המשנה לראש לשכת עורכי הדין וראש ועדת הוצאה לפועל.