כיצד ניתן לחייב בתשלום את בעל השיק אפילו שהוא לא חתם עליו.
פסק דין תקדימי ומהפכני מחייב בעל שיק בפירעון מלא למרות שלא חתם עליו.

השתלשלות המקרה בקצרה:
מר עטיה (התובע..) סיפק סחורה של אלומיניום בבית של מר כהן (הנתבע), במהלך העבודה ביקש  התובע מהנתבע תשלום על החשבון, האחרון אשר שהה בחו"ל באותו עת, ביקש מהתובע לקחת שיק מהשכנה ע"ס 20,000 ₪ אשר היה דחוי ל 30 יום. לאחר שבוע התגלע סכסוך עסקי בין הצדדים, ובהגיע יום הפירעון השיק סורב לגביה בבנק.
התובע הגיש את השיק לגביה בהוצל"פ, ע"י ב"כ עו"ד יוסף ויצמן, הנתבע הגיש התנגדות, ומנקודה זו התחיל פסה"ד להתגלגל.
 
הנתבע טען כי הוא לא חתם על השיק, וכי לא היה באפשרותו לחתום על השיק שכן שהה באותו עת בחו"ל,וכי חתימתו זויפה, ומנגד טען התובע כי קיבל שיק חתום, וכי סיבת החזרה מקורה ביחסי העבודה בין השנים ולא אמיתות החתימה.
 
בתחילה נדחתה ההתנגדות של הנתבע אצל כב' הרשמת הינדה שרון, בהמשך הוגש ערעור כנגד דחית ההתנגדות,הערעור התקבל, והחזיר את התיק לבית משפט השלום אצל כב' השופט דלוגין יאיר לשם הכרעה במס' שאלות אשר עלו במהלך הדיון.
 
במהלך הדיון עלו שאלות מהותיות אשר קבלת תשובות לשאלות אלו היו מכריעות את הכף לטובת אחד מהצדדים, כאשר התובע טען כל העת כי קיבל שטר עבור תשלום שכר עבודה, ובצורת קבלת השטר חויב הנתבע בתשלום מלוא השטר לפי דיני השטרות והחוזים, ובעניין החתימה חלה על החותם האמיתי דיני שליחות מהנתבע. האחרון טען בדווקנות כושלת כי "שטר שלא נחתם ע"י בעליו אינו שטר" וכי מרגע שלא חתם על השטר לא התקיים המעשה הרצוני של נתינת שטר, וכי כל עוד בעל השיק לא חתם עליו א"א לחייבו בתשלום כל שהוא.
 
כב' השופט דלוגין בפסק דין ארוך ומפורט דן בכל השאלות אשר עלו על הפרק, והכריע באופן חד וברור כי התובע הוכיח שאע"פ שאין חולק שהשיק לא היה חתום ע"י בעליו, ולמרות שלא הוכח כי אכן חתימת בעל השיק בעצמו מתנוססת עליו, חייב הנתבע בתשלום מלוא השיק! וזאת כיוון שהחותם  על השיק היה בשליחות מפורשת של בעל השיק, וברצונו המוחלט של בעל השיק ברגע נתינתו, וטענת זיוף מאוחרת כמוה "כעדות כבושה" ולוקה בחוסר אמת, וא"א להתעלם כי חדר לענייננו דיני השליחות אשר השתלבו עם דיני השטרות והחוזים ויצרו את החיוב הסופי על השיק.
 
מסקנת פסה"ד היא כי לא די בדיני השטרות לכשעצמם לחייב או לפטור נותן השטר, וכי בית המשפט נכנס לעובי הקורה והעסקה בדיני שטרות ואף משלים פרטים מהותיים בשטר וזאת לפי חוקים ודינים אחרים.

הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן ראש ועדת הוצל"פ ומרצה במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, מנהל קליניקת הוצל"פ במכללה האקדמית אונו,  תחומי פעילות המשרד, בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.