חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
סעיף 81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.
 
 
סוגי שטרות לביצוע
כל סוגי השטרות ראויים לביצוע בהוצל"פ, שהפשוט והמצוי זה שטר מסוג שיק בנקאי (שיק). בדיני השטרות נוכל למצוא את כל סוגי השטרות, ותנאי הסף לשם הגדרה משפטית ל"שטר" ויחשב לבר תביעה בהוצל"פ בתנאי כי לא יהיה על גביו כל תנאי אחר מלבד תנאי התשלום.אין דרישה צורנית מהותית לשטר, אך מחויב כי יהיו בו מספיק פרטים לשם ביצועו.
 
תנאים לפתיחת תיק הוצל"פ
שטר ניתן לביצוע רק לאחר ש"חולל" כלומר לא כובד ע"י עושה השטר, החילול נעשה על אי כיבודו (חזרתו) בבנק, ולכן במידה והתביעה היא שיטרית  ומבלי שהשיק יחזור א"א להגיש אותו לבצוע, גם במידה וידוע מראש כי החשבון מוגבל, יש להפקיד את השיק בבנק, ולהמתין לחילולו,  ורק אח"כ יש להגיש לביצוע,  במידה ויש סידרה של שיקים, והחשבון מוגבל, מספיק שהשיק הראשון יחזור בסיבת "מוגבל" לשם הגשה לביצוע של כל סדרת השקים ולא נדרשת חובת חילול על כל שיק.  (במקרה זה בעת הבצוע יש להמציא ללשכה אישור אינטרנטי מבנק ישראל על היות החשבון עדין מוגבל נכון ליום הביצוע)
 
הסבת השטר ולמוטב בלבד
שטר או שיק מאופן טיבו ניתן להעברה, העברה זו מוגדרת כ "הסבה" כלומר ניתן להעביר את השיק מאחר לשני, לשם כך יש לחתום ע"ג השטר ולהעביר את הסמכות לגביית השטר ע"י המחזיק החדש, במצב זה, לו יחולל השטר, הזוכה ע"פ השטר יהיה המחזיק האחרון שרכש את השטר. מנגד  יש לבדוק ע"ג השטר האם הוא "סחיר" וניתן להעברה, וככול ומצויין ע"ג השטר "למוטב בלבד" אין להגיש  בקשה לביצוע ע"ש זוכה אחר, שכן רק מי שרשום כמוטב בלבד הוא רשאי לגבות את התשלום בגין השטר.
 
 
שיקולים חשובים טרם פתיחת תיק הוצל"פ
1. במצב בו קיימים מס' של שקים של אותו חייב, ולא הגיע מועד הפירעון של כל השקים, יש לבדוק האם כדאי להזדרז ולפתוח תיק הוצל"פ, או להמתין שיגיע מועד הפרעון של כל שאר השקים, שכן לפי נוהל ההוצל"פ לאחר פתיחת התיק לא ניתן לצרף אליו שטרות נוספים אע"פ שמדובר באותו חייב, ולשם גביה של כל השקים יצטרכו לפתוח עוד תיקי הוצל"פ עם ההשלכות של תשלום האגרה הכרוכות בכך, וניהול תיקים כפולים
2. במידה והשיק אבד לבנק והונפק "כתב שיפוי" לא ניתן להגיש לביצוע בדרך של ביצוע שטר, אלא רק דרך של "תובענות"
3. החייבים ע"פ השטר הם החתומים עליו, לכן, במידה ויש חייבים נוספים שחתמו ע"ג השיק מאחור, ניתן לצרפם כחייבים נוספים בבקשה לביצוע. בני זוג או שותפים שהם רשומים כבעלי החשבון לא מצטרפים אוטומטית כחייבים בתיק, רק מי שחתם על השטר הוא מוגדר כחייב ע"פ השטר. במצב בו החתימה "שותקת" ולא ניתן להבחין מי מבעלי החשבון חתם ע"פ השטר, יש לבחור את אחד מבעלי השטר שככל הנראה חתמו עליו, או לחילופין יש לפנות לבנק בבקשה למידע לגבי זהות החותם.
4. ניתן להגיש גם שטר חוב שנכתב ונחתם שלא בשפה העברית, לשם כך נדרש תרגום נוטריוני לשטר.
5. התיישנות של שטר הינה 7 שנים ממועד החילול, ולכן יש לבחון האם כדאי להגיש לביצוע שטר שחלף 7 שנים ממועד החילול (מזכירות ההוצל"פ מחויבים להגיש לביצוע אע"פ שחלף הזמן האמור), לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ לא חל דין ההתיישנות האמור, ובקשת הביצוע נחשבת כפסק דין.
6. יש לדאוג שכל המקומות שאמורים להיות שלמים ימולאו בשטר, ולא להגיש שטר שחסר פרטים מהותיים כגון שם מקבל השטר וכדו'
 
סיכום
פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין בקשה לביצוע שטר הינה נפוצה, ונדרשת לשם מהלך תיק של החיים העיסקיים שלנו, רק חשוב שבטרם ננקטים הפעולות לביצוע, לשים לב לכל הפרטים החשובים בשטר או בבקשה לביצוע, שמא ביצוע ההליך יתקע רק בגלל הפרוצדורה. מה גם שבקשת ביצוע נכונה היא "רואה פני העתיד" בהתנגדות לביצוע שטר, שלעיתים ההתנגדות היא רק על פגמים צורניים ופגמים בבקשה לביצוע גופא.
 
 
הכותב הינו בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן. תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות. ראש ועדת ההוצל"פ של מחוז תל בלשכת עורי הדין, מרצה במכללה האקדמית אונו בתחום ההוצל"פ, וכן מרצה בלשכת עורכי הדין.
 
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.