ראיון עם עו"ד יוסף ויצמן על ההצעה של רשות המיסים לחדור לחשבונות הבנק של כולם ללא צו שופט 27.4.23

על פי הצעת החוק, גופים פיננסיים(בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בתי השקעות ועוד) יידרשו להעביר לרשות המסים מידע בנוגע לפעילות הפיננסית של לקוחותיהם. ההצעה נחלקת לשני חלקים: העברה שוטפת של מידע, ולפיו כל גוף פיננסי יצטרך להעביר לרשות המסים פעמיים בשנה מידע על חשבונות הבנק של המגזר העסקי – הסכום שנכנס והסכום שיצא מהחשבונות.

החלק השני של ההצעה, והבעייתי יותר, הוא שלרשות המסים תהיה סמכות לדרוש מגופים פיננסיים ובראשם הבנקים להעביר מידע על לקוחותיהם, כאשר הפעם מדובר גם בלקוחות פרטיים. דרישת המידע תיעשה לפי תבניות, כלומר בקשת מידע על חשבונות לפי מאפיינים מסוימים ובהתאם לסימנים מחשידים. כך, לדוגמה, הרשות תוכל לבקש מהגופים הפיננסיים נתונים על אנשים שמקבלים כספים בהיקף חריג באמצעות אפליקציות תשלומים.

בהצעת החוק אמנם נקבעו מנגנונים להגבלה על הכוח האדיר הזה כמו הצורך באישור ועדה מיוחדת ואישור היועמ"ש לממשלה בקבלת המידע, בנוסף הוגבל מי יהיו הגורמים ברשות המסים שייחשפו למידע, ומה משך הזמן שהמידע יישמר, אולם עדיין ההצעה הזו מעוררת לא מעט ביקורת וחששות, ולא בכדי עד היום לא הצליחו באוצר להעביר אותה.

כיום יכולה רשות המסים לקבל מידע על פעולות בחשבונות בנק של עסק או אדם מסוים רק אם יש לה חשדות ספציפיים נגדו, ועם אישור מבית המשפט. אין ספק שצעד שכזה ישפר דרמטית את יכולת רשות המסים להילחם בהון השחור (בהנחה שהיא גם תפתח במקביל כלים להתמודד עם כמויות המידע האדירות שיזרמו אליה), ותשפר את יכולת ההרתעה שלה. אולם עדיין, אל מול המטרה הראויה של מלחמה בהון השחור עולה השאלה אם לא מדובר בכלי אגרסיבי מדי שעלול לפגוע בפרטיות של הציבור. בכל אופן, נותר לקוות כי נושא זה יזכה לדיונים מרובים ועמוקים בוועדה ולמתן מענה לסוגיות השונות בטרם יעבור אישור חקיקה.