ראיון עם עו"ד יוסף ויצמן בעניין הצעת חוק להוספת פרק זמן נוסף של התארגנות לבעלי עסקים שנקלעו לחובות

ראיון עם עו"ד יוסף ויצמן על תיקון החוק שעבר בוועדת חוקה "הארכת החוק לעיכוב הליכים במו"מ להסדרי חוב שנחקק בזמן הקורונה"

להלן הסבר על החוק:

משמעות עיכוב ההליכים לפי ההסדר, היא שלא ניתן לפתוח נגד החייב בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן להטיל עיקול על נכסיו, ככלל לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד ;עוד לפי ההסדר שכעת מוארך, היחיד מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא בהתנהלות כלכלית רגילה, אלא באישור בימ"ש, וגם חייב שהוא תאגיד צריך להתנהל במהלך עסקים רגיל, או לקבל אישור של בימ"ש לפעילות חריגה מכך.

בהליך זה ממונה בעל תפקיד שנקרא "מנהל הסדר", המסייע לחייב, ומנהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים. אם הגיעו להסדר מוסכם – יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה – ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.

 

לגבי תאגידים (ויחידים המנהלים עסק), חלות הוראות דומות ובנוסף מוצגת לבית המשפט "תכנית הפעלה" לפיה יפעל התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים,  "מנהל ההסדר" מפקח על עמידת התאגיד בהוראות תכנית ההפעלה, ואף רשאי להיות נוכח בישיבות דירקטוריון התאגיד ומסייע לו להתנהל בתקופה זו בגיבוש הסדר חוב.

 

 

רקע: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ,אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019, ערך רפורמה כוללת בתחום של חדלות הפירעון לגבי תאגידים ולגבי יחידים. החוק כולל שני מסלולים עיקריים שביניהם יכול לבחור החייב כשהוא נקלע לקשיים: האחד – הליך חדלות פירעון מלא, במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב חדל פירעון וניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במצב זה, ככלל, השליטה בנכסי החייב ובפעילותו הכלכלית יוצאת מידיו ועוברת לשליטת נאמן חיצוני, ונכסיו מחולקים בין הנושים בהליך קולקטיבי לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק. השני – הליך של הסדר חוב, שמאפשר לחייב ולנושיו להגיע להסכמה על שינוי בתנאי הפירעון של החוב בלי שהחייב ייאלץ לעבור הליך חדלות פירעון, וזאת תוך הותרת השליטה בידי החייב בזמן המשא ומתן להסדר ולאחריו.